הִנֵּה־בֵ֞ן נוֹלָ֣ד לָ֗ךְ ה֤וּא יִהְיֶה֙ אִ֣ישׁ מְנוּחָ֔ה וַהֲנִח֥וֹתִי ל֛וֹ מִכָּל־אוֹיְבָ֖יו מִסָּבִ֑יב כִּ֤י שְׁלֹמֹה֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמ֔וֹ וְשָׁל֥וֹם וָשֶׁ֛קֶט אֶתֵּ֥ן עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּיָמָֽיו׃
זוהר חדש
אִימֵּיהּ תֵּינַח, אֲבוּהִי מְנָא לָן. דִּכְתִיב (תהילים קכ״ז:א׳) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ. וְכִי שְׁלֹמֹה אָמַר זֶה הַמִּזְמוֹר. אָמַר ר"י חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא דָּוִד אֲמָרוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל שְׁלמֹה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא לְדָוִד, (דברי הימים א כ״ב:ט׳) הִנֵּה בֵּן נוֹלַד לְךָ כו', כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ, אָמַר דָּוִד בֵּן אֶחָד הָיָה לִי מִבַּת שֶׁבַע, וּמֵת, עַכְשָׁיו אַחֵר יוּלַד לִי, מִן שְׁמַיָא הוּא בָּא. וְאָמַר שִׁיר זֶה, וְנִתְכַּוֵּון בּוֹ לְשׁוּם שָׁמַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה, בִּשְׁבִיל שְׁלֹמֹה.